<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן ש"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ומרחץ של קבולת אסור דאריסות' למרחץ לא עבדי אנשי וכתב הר"פ ז"ל דווקא מרחץ של קבולת אסור אבל שדה מותר דעכו"ם אריסותיה קעביד ולפי שנוטל העכו"ם שכירותו מתבואת שדה וה"ה ברחי' ותנור בקבולת מותר לפי שהעכו"ם נוטל שכירותו בגוף אותו דבר מן החטים או מהפת הלכך דומה לשדה. והבעל התרומה ז"ל כתב ישראל שיש לו כרם מותר להניח לעכו"ם לחרוש ולזרוע ולקצור ולבצור אע"פי שהעכו"ם עושה מלאכה בשבת וה"מ כשהעכו"ם קבלה למחצ' לשליש ולרביע אבל אם במעות טורח בהן אסור אפי' בקבולת כיון שהוא מחובר כדפסיק בירושלמי פ"ק דשבת וע"ז כר' שמעון בן אלעזר אבל מרחץ אסור דמרחץ לאריסותא לא עבדי אינשי אבל תנור מותר שזה רגילות הוא לשכרו לשליש ולרביע עכ"ל ובעל מתיבות כתב פורני ורחים כיוצא בו דשדה ובשם רבינו האיי גאון ז"ל מצאתי כיון שהשכירה לשנים רבות נתפרסם הדבר ומותר וכן נהגו היתר בבבל אבל לחלוק עמו בפת אסור שזה שכר שבת ועכשיו נהגו להשכיר בין תנור בין מרחץ במקומותינו מותר שהכל יודעין שפורני ומרחץ נותנין בני אדם לשכירות וכן פסק הרשב"א ז"ל.
